לצייר מטושטש (מבחירה)

דיוק, דיוק, דיוק.

הייתי מהמרת ש-99.9% מאיתנו, שמבקשות/ים לצייר בסגנון ריאליסטי, רוצות ורוצים שהתוצאה תהיה הכי מדויקת וקרובה למציאות שאפשר.

מה שעלול לעמוד בדרכנו אל התוצאה המיוחלת הוא המאבק בין מה שבאמת נמצא מולנו לבין מה שהראש שלנו רוצה שנצייר, או רוצה שנראה. הכוונה היא שיש הרבה דברים שלא נראה במהלך ההתבוננות, אבל נזכור שקיימים שם, ואז נצייר אותם למרות שלא נראה אותם בבירור.

סיבכתי? אני אתן דוגמא שבטח תסביר טוב יותר את כוונתי.

ריסים למשל זו דוגמה טובה. הרבה פעמים לא נראה כלל ריסים בתמונה ממנה נצייר, אבל בכל זאת ננסה לצייר את השיערות הקטנות והנפרדות המעטרות את קצה העפעף העליון.

לא מאמינים/ות? הביטו בתמונה שלמטה;

הריסים בתמונה הם לא יותר מאשר צללית כהה ואין באמת אפשרות לראות שיערות נפרדות. ולמרות שאי אפשר לראות ריסים, כמעט כל מי שיציירו מהתמונה הזו יוסיפו ריסים כשיערות נפרדות ולא יציירו אותם ככתם אחיד (ואת זה אני אומרת בבטחה אחרי עשור כמדריכת ציור).

בגודל טבעי

וקצת יותר מקרוב - הכל צללים.

אז מה לעשות?

לשחרר! אני כאן כדי לעודד אתכם לשחרר את האחיזה בזיכרון שמערפל את הראייה שלכםן, ולדבוק רק במה שנמצא ממול.

דרך נוספת להגיד את זה היא: ציירו מהתבוננות ולא מזיכרון :)

אבל איך נתרגם את זה למעשים?

אז כפי שראינו בדוגמת הריסים - כשהפרטים הקטנים לא ברורים, בחרו להתייחס אליהם ככתם.

ראו לדוגמא את התמונה למטה, בה המקור מציג דמות שצולמה מרחוק ולכן האיכות של הדמות אינה גבוהה. בפועל, ככל שאגדיל את התמונה, התוכן יהיה מטושטש יותר. ולכן, הציור שציירתי נאמן לאיכות המוצגת במקור :

מלכתחילה הציור אינו גדול, משום שבעבודה עם עיפרון, עם כל כך מעט מידע, אין טעם לצייר את הציור בגדול (אם הייתי מציירת בפחם אז הייתי יכולה להגדיל את הציור). ואז, כפי שהמקור אינו נכנס לפרטים, כך גם הציור נשאר ברמת הכתם והטשטוש.

ציור של אפי אפרת יעקב - המקור והציור. מה שאני לא רואה, אני לא מציירת.

תרגיל

קחו תמונה באיכות נמוכה. כזו שאם תגדילו אותה לא תוכלו לראות את הפרטים הקטנים בה כמו אישונים, ריסים, צללים ברורים סביב הנחיריים וכו׳. ועכשיו נסו לשחרר את הרצון לדייק בפרטים קטנים ולכו אחר הכתמים. חפשו את הכתמים הכהים ביותר ותארו אותם קודם. משם המשיכו לכתמים בהדרכת כהות נמוכה יותר וכן. הלאה.

אפשר להתחיל את הציור בבניית מסגרות קודם, כמו מסגרת כללית לדמויות, מיקומן וכדומה, ואז להמשיך לצללים.

דוג׳ לציור ישן שלי שאני מאוד אוהבת, שצויר מתמונה ישנה וקטנה בשחור לבן. בתמונה המקורית לא היו הרבה פרטים ושמרתי על אותו הקו גם הציור שציירתי

מתוך תמונה ישנה של אבא מותקה ואחותו הקטנה פנינה - במקור לא היו פרטים קטנים אלא רק צללים, ולכן גם בציור שציירתי.

בציור אין כניסה לפרטים כלל - אין קשתיות ואישונים, אין ריסים, אין צורות ברורות באזור האף, אוזניים או שום דבר אחר. הכל משוחרר.

וזה היופי - אם באנו לצייר ציור נאמן למקור והמקור מטושטש - אז גם הציור יהיה כזה. להמציא את מה שאיננו רואות ורואים לעולם לא יהיה מדויק, אלא תמיד השערה. והשערה, כדי לצאת מדויקת למדי, צריכה להיות מבוססת על המון ניסיון (שגם הוא לא תמיד יציל אותנו), וזה משהו שלא לכולנו יש (בייחוד לא בתחילת הדרך).

את/ה יכול/ה לשחרר?

קדימה - ציירו ציור משוחרר ושתפו אותי בתוצאה ❤️

ואם תרצו ללמוד את שיטת הציור בכתמים באופן מקצועי, תוכלו למצוא שיעור בנושא בקורס ההעמקה בציור דיוקן שבאתר שלי. הקורס מתאים לאלא שכבר מציירים/ות דיוקנאות, או השתתתפו בקורסי ציור הדיוקן שבאתר שלי, ומעוניינים/ות לקחת את הציור שלב אחד קדימה; להעיר את הציור לחיים.

וציור אחרון לסיום והשראה:

שולחת ים אהבה עד הפעם הבאה 🤗

• ישנם מקרים בהם אני כן עובדת מתוך היכרות וזיכרון, אבל זה אך ורק משום שיש לי ניסיון עם מספיק מצבים ומנחים שהכרתי לאורך עשורים של ציור מהתבוננות. אני משתדלת שלא לעשות זאת מהסיבה שציינתי: זה אף פעם לא באמת מדויק.
  

• שאלות? תרצו להשתתף בקורסי ציור אונליין? כתבו לי למייל: shiranhb@gmail.com או שלחו לי הודעה בווטסאפ: 0507578197