מה לציור מהתבוננות יש להציע לנו מעבר לתוצאה המצוירת?
אנשים מגיעים/ות לקורסים וסדנאות ציור מכל מיני סיבות, אך לרוב המכנה המשותף לכולם ולכולן הוא כמיהה גדולה ל-״לדעת לצייר״. מאז שהרשתות החברתיות שוטפות אותנו בים מידע, הן קיבלו מקום של כבוד ביכולת לעצב לא מעט מהרצונות והתשוקות של רבות ורבים מאיתנו. אני בטוחה שהחשיפה לחשבונות עם ציורים מרשימים אחראית לפריחה בעולם הציור - דבר נפלא בפני עצמו, אבל כמו כל דבר שמגיע נטו מהשראה ויזואלית,גם כאן יש פוטנציאל לתסכול רב, כי בחיים האמיתיים קופי-פייסט לא באמת עובד. הרשת מוצפת בחשבונות עם ציורים באיכות טכנית גבוהה שמצד אחד מדרבנת לתרגל יותר כדי לשפר את היכולות הטכניות, אבל מצד שני גורמת להמון השוואות ותסכול.
השוואה ותסכול לצד נחישות לנוע קדימה התקיימו עוד לפני הופעתן של רשתות חברתיות. אני זוכרת שבילדותי מאוד קינאתי ביכולות הציור של אחותי הגדולה והקנאה הזו הכן דירבנה אותי להמשיך ולהמשיך. אני לא חושבת שהייתי מפסיקה לצייר אם לא הייתה לי אחות גדולה עם יכולות מרשימות ממני ובפועל אני לא הפסקתי לצייר עד היום והיא פרשה אי שם בסוף התיכון (אבל עדיין מחזיקה ביכולות רישום נפלאות). ההבדל בין החוויה שלי כילדה לבין מה שקורה היום ברשת הוא ההבדל בין לאהוב לצייר ואז לפגוש אנשים יותר מתקדמים/ות ממך לבין לראות ציורים מרשימים ואז לרצות גם, מבלי לדעת מה הדבר דורש. זוהי כמיהה לתוצאה לפני שההנאה מהפעולה עצמה אי פעם התחילה ומבלי להבין את מידת ההשקעה והנחישות הדרושות כדי להגיע לשם.
יש כאלה שיתחילו מכמיהה לתוצאה ויתאהבו בתהליך ויש כאלה שרק ירדפו אחר התוצאה, יתבאסו די מהר ויפרשו. האמת במובן הזה, ציור לא ממש שונה מכל מיומנות אחרת, כמו נגינה על כלי מסוים, ריקוד, שירה ועוד; לא משנה מה הביא אותנו לתחום המסוים שבחרנו, השאלה היא האם נסכים לעשות את מה שצריך כדי להישאר ולצעוד בדרך. אז בין אם את/ה כבר בתחום עולם הציור ועף/ה על זה, רוצה לצייר אבל הקושי בתהליך מכביד עליך, איפשהו בין לבין, או סתם תוהה מה יש בציור מעבר למובן מאליו, ריכזתי חמש סיבות לצייר מהתבוננות שאינן קשורות ליכולות הטכניות:
לגלות דרך חדשה לראות את העולם ההתבוננות על מה שכבר ראינו אינספור פעמים, רק כדי לגלות שכנראה לא ראינו דבר, היא תגלית מרעישה. הראייה היומיומית שלנו היא אגבית ולא פעם נשענת על זיכרון. כמו במילות השיר ׳קלינט איסטווד׳ של הגורילז: "you don't see with your eye, you perceive with your mind" כשנתחיל להתבונן באמת במה שסביבנו ונתעורר לגודל האשלייה שאנחנו עצמנו אחראיות ואחראים לה, הכל ייראה אחרת. נכון, זה נשמע דרמטי, אבל להתסכל למציאות בעיניים, ללמוד לראות אותה ולקבל אותה כמו שהיא זו מתנה אדירה! זה לא באמת משנה אם תצליחו לתאר אותה אחר כך במדויק. היופי מתחיל בלראות אותה.
פיתוח סבלנות ויכולת לעצור ולהתבונן כמו שאי אפשר ללמוד אדם/אישה ברגע אחד, כך גם אי אפשר ללמוד זוג עיניים, אגרטל, פינת רחוב או כל דבר דומם אחר במבט אחד. ציור מהתבוננות דורש מאיתנו המון סבלנות להתבונן; לשבת מול מה שנרצה לצייר ולהסכים לקבל פיסת מיד אחת אחרי השנייה. זה ממש לא קל בהתחלה, וככל שנתרגל יותר, נגלה שסבלנות היא מיומנות נרכשת ונראה שאפשר למצוא דרכים להאריך את זמן ההתבוננות שלנו ולהיות פחות רגישות ורגישים להסחות דעת מבחוץ.
מציאת עניין ויופי בכל כולנו נולדנו עם מוח ביקורתי, אבל הדברים אותם אנחנו מבקרות/ים הם לא פעם תוצר של האופן בו חונכנו והתכנים אליהם נחשפנו. אני לא יכולה לדעת אם זה טבעי לקטלג את מה שאנחנו רואים/ות כיפה או מכוער, אבל אני יכולה להעיד על עצמי שהתבוננות על מה שסביבנו דרך עיניים סקרניות וסבלנות, טומנת בחובה פוטנציאל אדיר לשנות את האופן שבו ״נקטלג״ את הסביבה. ברגע שנפתח מודעות לאופן השטחי בו התבוננו עד היום על הסביבה ונבין שכל מה שנתבונן בו הוא עולם עשיר ואינסופי שרק מחכה שנאפשר לו להתגלות (נדבך אחר נדבך), לתיאורים יפה ומכוער כבר לא יהיה מקום. ההגדרות שיש בהן טון של שיפוטיות חברתית יוחלפו במילים אחרות כמו מעניין, מסתורי, מרתק, או שפשוט הכל באמת ייראה לנו יפה פתאום. להבין, לא משנה באיזה גיל, איך כל מה שסביבנו הוא קסם, זו מתנה שאני מאחלת לכל אחד ואחת.
היכרות ולמידה את העצמי אין ספק שככל שנבלה יותר זמן עם עצמנו נדע יותר על עצמנו. פעולת ההתבוננות, גם אם במקרה הזה היא מכוונת החוצה, מלמדת אותנו המון על עצמנו. ציור זו התבוננות החוצה שחושפת את הפנים. דרך ציור מהתבוננות נוכל לגלות עד כמה חזק המוח שלנו והזיכרון ועד כמה הוא משפיע על איך שאנחנו רואות ורואים את כל מה שסביב, גם מעבר לחפצים או פרצופים. הציור גם מראה לנו את הנטייה החזקה לשים דברים במסגרות, את הקושי שלנו בפיתוח רכות ואת הדיבור הקשוח שלנו אל עצמנו (מי אמר/ה ביקורת עצמית ולא קיבל/ה?). דרך המפגשים האלה נוכל ללמוד גם בציור וגם מחוצה לו לנהוג יותר ברכות, להמיס גבולות שאין בהם צורך ולהשתמש בגבולות רק כשהם נחוצים ובריאים לנו (אבל נזכור שגם הם אשלייה), נפתח סבלנות לשבת עם מה שיש (כפי שנכתב קודם), ונראה כיצד לכל אתגר נוכל למצוא פיתרון, גם אם הפיתרון הוא להמשיך לקבל את מה שיש ולתת לתרגול ולמודעות לעשות את שלהם.
זמן איכות מדיטטיבי לשבת למדיטציה ולבצע פעולה מדיטטיבית זה לא אותו הדבר. זאת משום שמדיטציה אינה נחשבת לעשייה אלא יצירת מצב בו התנאים מאפשרים למדיטציה להתרחש. כמו בשינה; אי אפשר להכריח את עצמנו להיכנס למצב של שינה (כדורים לא נחשב ;)), אלא רק להכין את המיטה, השמיכה, החשיכה והשקט, לעצום עיניים ולתת לזה לקרות. ולמרות ההקדמה הזו, ישנן פעולות שנעשה בהן נרגיש שהזמן לא קיים, שכל כולנו בתוך העשייה, שקורה בתוכנו משהו שלא נוכל להסביר, ושבאותו הזמן יש לנו תחושה שאנחנו בעשייה נכונה לנו, שמשהו פשוט מרגיש נכון. לא כולנו נמצא את התחושות האלה בכל מה שנעשה; חלק ימצאו את זה בציור, בנגינה על כלי מסוים, חלק בריקוד, חלק בשחייה/ריצה או כל פעילות פיזית אחרת, חלק בשירה, שזירה, תפירה ועוד. פעולות מדיטטיביות דורשות מאיתנו ריכוז ומיקוד ועירנות מסוימת כלפי חוץ, לכן זו לא ״מדיטציה קלאסית״ בה תשומת הלב מופנית פנימה. אבל לדעתי אין בכך הפחתה מהערך של פעולות מדיטטיביות. פעילות מדיטטיבית מביאה איתה המון רוגע, תחושת נוכחות, שקט, חיבור וסיפוק שמאוד חשובים לבריאות הנפשית והפיזית שלנו (גוף ונפש שלובים הם). אם ציור הוא משהו שנעים לך לנפש - תן/י לזה זמן.
כמובן שישנן עוד סיבות לצייר מהתבוננות שלא קשורות לפיתוח יכולות ציור מדויקות או הפקת ציורים באיכות טכנית שתואמת לציפיות שלנו - אבל חשבתי שנתחיל עם חמש. אם יש לכם/ן סיבות נוספות לצייר מהתבוננות, או שתרצו לשתף בהשפעות החיוביות של ציור על חייכם/ן - כתבו לי בפרטי או בתגובות :) אהבתם/ן את הטקסט? תרצו לקרוא עוד תכנים על מה שמעבר לנייר - שתפו אותי 3> עד הפעם הבאה,
שירן
----
* אם הטקסט עשה לך חשק ללמוד לצייר - אז קדימה! אף פעם לא מאוחר מידי! אני זמינה גם בווטסאפ: 0507578197