top of page

קווים וכתמים


מאז שאני קטנה אבא שלי תמיד מזכיר את המשפט ששמע עוד בצעירותו: ״ עוד לא נולד ה-*#*%* שיעצור את הזמן״ וזה באמת נכון. הגענו כבר ליום ה-12 של האתגר והזמן ממשיך לנוע קדימה.

אני מקווה שכולכם/ן נהנים ונהנות מהתהליך.

היום נלמד עוד משהו חדש, או דרך חדשה להתבונן על מה שסביבנו. אני קוראת לשיעור ״קווים וכתמים״ משום שבשיעור זה נלמד על ההבדלים בין קווים וכתמים ולמה ההבדל הזה כל כך חשוב לנו.

אם נתבונן בתשומת לב מלאה בסביבתנו, נגלה שאין באמת דבר כזה שנקרא ״קו״, אלא רק כתמים. גם הקו הדק ביותר הוא בעצם כתם מאוד עדין. לחלק זה אולי יישמע מעט מוזר, ולשם צילמתי את התמונה הבאה:

מה אנחנו רואות/ים בתמונה?

אפשר לומר שיש כאן ריבוע שחור ובתוכו מלבן בצבע לבן או שהריבוע עצמו חלול. ואם הייתי צריכה לצייר את מה שאני רואה, הייתי מציירת בפשטות וקלילות ריבוע ובתוכו מלבן, באמצעות קווים.

אבל בפועל אני לא רואה כאן קו, אני רואה מפגש בין כתם בהיר לבין כתם כהה ואני מתרגמת אותו לקו;

שולי הריבוע השחור פוגשים את הרקע הלבן ואני מתרגמת את המפגש הזה לקו. ואותו הדבר לגבי המלבן הפנימי הלבן, ששוליו פוגשים את הכתם השחור של הריבוע החלול הגדול.

והנה הדגמה מצולמת:

בעת שנצייר חשוב לטייל בראשנו בין קווים לבין כתמים, זאת משום שכך נוכל גם להבין את התמונה כללית, גם לרשום אותה וגם להעניק לה את התלת מימדיות המיוחלת (נפחיות). לרוב נשתמש בקווים לרישום הכללי ואז ראיית והבנת הכתמים לעומק היא שתאפשר לנו לבנות את הנפחיות בציור.

גם כשמדובר בצבעים התופעה זהה, רק שהפעם היא חמקמקה יותר, בייחוד אם נעבוד בעפרון או פחם ולא נוכל להביע את ההבנה הנפחית שלנו בצבע אלא לתרגם אותה לשחור, לבן ומה שביניהם.

אז מה התרגיל שלנו להיום?

ובכן, נתחיל בלהתבונן סביב ולראות את התופעה שהזכרתי.

ומבחינת תרגול מעשי של היד, העפרון והנייר, נוכל לצייר מה שנרצה. אני ממליצה להמשיך עם נגטיב ספייס לעוד יום אחד והפעם לשים לב שהמסגרות שאנחנו רואות ורואים הם לא אחרים ממפגשים בין כתמים.

שיהיה תרגול מהנה ונתראה מחר לתרגול נוסף באתגר :)

כל הכבוד לכל המתמידות והמתמידים וגם למי שפספסו ודואגים/ות להשלים את החסר במרוכז 💜

 
 
 

Comments


צרו קשר

שאלות? שיתופים? התייעצות? 
כתבו לי בוואטסאפ או השאירו הודעה למטה

ההודעה נשלחה בהצלחה!

  • Youtube
  • Facebook
  • Instagram

© 2017 by Shiran Berkovich 

bottom of page