סיכום שנה והצצה לשנה הבאה

תשפ״א באה על סיומה ממש אוטוטו ואני חושבת שזו הזדמנות מצוינת לסיכום קצר, המון תודות ושיתוף תוכניות לתשפ״ב :)

אני אפתח בוידוי - השנה האחרונה הייתה אחת המאתגרות!

לא רק קורונה, סגרים וכל הקשור בזה, אלא גם כל מיני תוספות מסביב.

ספטמבר האחרון התחיל באחת הפרידות הכואבות, אם לא הכואבת ביותר שיצא לי לחוות בחיי הבוגרים. זו הייתה אהבה גדולה (שמטעמי שמירה על פרטיותו של הצד השני לא אכנס ליותר מידי פרטים), שהחלק הפרקטי שלה לא הסתדר בסופו של דבר והיה צורך בהפרדת כוחות. כחצי שנה לאחר מכן, בפברואר, הלך לעולמו חבשון, החתול הנדיר שליווה אותי יותר מ-14 שנים. המאורע היה משהו שגם עכשיו, חצי שנה מאוחר יותר, עדיין מרטיב את עיניי. אפילו הבוקר, כשהחתול החדש שאימצתי (נורק שמו), שכב על בית החזה שלי כמו שחבשון היה עושה, הדמעות פשוט זלגו מעצמן.

לצד הפרידות האלה היה גם חורף ארוך במיוחד, סגר בגרמניה שנמשך שבעה חודשים רצופים ומשפחה שלא ראיתי או חיבקתי במשך כשנה וחצי.

ובמקום הזה לכל אחד ואחת מכן היה תפקיד אדיר בשיפור מצב הרוח שלי בימים לא קלים ובתוספת למצב הרוח בימים בהם מצב הרוח היה מרומם בטבעי :)

אני רוצה להגיד תודה ענקית לקהילת הציור שיש לנו כאן; לאלה שלמדו, ציירו, שיתפו, ציירו ולא שיתפו, חלמו לצייר אבל עדיין לא אזרו את האומץ להתחיל, לאלה שקראו את הניוזלטר, בלוג, צפו בסרטונים ביוטיוב, וכל אלה שהיו עם הציור ברוחםן.

בטקסט הבהגווד גיתא נאמר שעלינו ללמוד שלא להיצמד לפירות הפעולה, או במילים אחרות, לעשות לשם העשייה ללא ציפייה לתמורה מכל סוג. והאמת היא שאת כל שאני עושה, הייתי עושה בכל מקרה, הייתי משתפת בכל מקרה. אולי הייתי עושה קצת פחות אם לא הייתי מתפרנסת מציור (רק כי היה פחות זמן לעשייה), אבל עדיין הייתי עושה.

ויש משהו במקום של עשייה שלא מצפה לדבר שהופך את כל השפע הזה לאור גדול. וכל שנותר לי לומר הוא ת-ו-ד-ה-!

למה דווקא יד לכבוד ראש השנה? פרטים בהמשך

היום אני מרגישה שלמדתי והתחזקתי המון בשנה האחרונה ושהרבה מעננת האבל והעצב הוסרה. ועכשיו אני שמחה לשתף אתכםן בכמה מהתוכניות לעתיד שמרגשות אותי.

החל מאוקטובר, אחרי החגים כמו שאומרות, אני חוזרת ללו״ז שמפנה הרבה יותר זמן להכנת קורסים דיגיטליים ולימוד ציור אונליין (בחודשים האחרונים לימדתי המון בברלין ולא נשאר לי זמן כמעט בכלל לשדרג ולהוסיף תכנים לאתר).

וברגע שהלו״ז מתפנה אני מתחילה לשדרג במרץ את קורס ציור גוף. הגוף האנושי הוא תופעה מופלאה ולצייר אותו הוא חוויה שעדיין מעבירה בי זרמים בכל פעם. נכון להיום הקורס עדיין במתכונת הישנה של שיעורי זום שהוקלטו והועלו לאתר (לכן גם מחירו המוזל), אבל לאחר השדרוד כל מי שנרשמו לקורס בעבר יקבלו את התוכן המשודרג בחינם!

ובעקבות אהבתי והערכתי הרבה לגוף האנושי ולציור פיגורטיבי אני מתכוונת להכין השנה חוברת/ספר אנטומיה לציירות וציירים - וזה חברות וחברים, מרגש אותי עד לשד עצמותיי.

לצד אלה אני אשמח לפתוח גם קורסים דיגיטליים המתקיימים בלייב, כדי לתת תמיכה צמודה יותר לאלה שמעוניינים/ות בה. המתכונת המתוכננת היא שבכל שבוע ייפתח תוכן חדש לצפייה ותרגול ולצד אלה יתקיים שיעור בלייב בו אדגים בלייב ואענה על שאלות.

ואולי אפילו אכין קורס חדש - נראה :)

יש לי הרגשה שכל אלה ימלאו שנה נוספת בקלות ;)

---------------------------------

אז לסיום אסביר למה בחרתי להציג רישום של יד ולאו דווקא תפוח או רימון מסורתיים לכבוד ראש השנה.

הידיים שלנו הן סמל לעשייה, הוצאה לפועל, וגם לאחיזה ויצירת קשר.

הברכה שלי אליכםן לשנה החדשה היא שפשוט תעשו! תוציאו לפועל ותממשו את החלומות שלכםן, את אותם הדברים שמחברים אתכםן עמוק פנימה. כל דקה שעוברת מבלי שתעשו כן היא דקה בה הנשמה שלכםן מושתקת בעצב.

וזכרו לאחוז במה שחשוב, אהוב וטוב ולשחרר בקלילות את מה שלא.

הושיטו יד לעזרה - מתן או קבלה.

ושתמיד תהיו מחוברים/ות ללב.

שוב תודה על שהייתםן שם בשבילי, גם בלי לדעת.

אני הרבה יותר חזקה והלב שלי הרבה יותר רחב היום בזכותכםן!

שירן