ליפול ואז לקום

כשחשבתי על הפוסט הזה נזכרתי בשיר מימי התיכון שלי, שהפזמון שלו, בתרגום מהיר לעברית, הולך ככה:

״אם בהתחלה לא הצלחת, ,תנער/י את זה ותנסה/י שוב״

ולמרות שאפשר לשער שהשיר מדבר יותר על מערכות יחסים רומנטיות, המסר הוא אותו המסר - הדברים השווים בחיים דורשים התמדה! וציור, עבור חלקנו, הוא אחד מהדברים השווים האלה.

ומעבר לזה, אני חושבת שכולנו יכולות ויכולים להודות שגם ציור הוא מערכת יחסים. ציור זו מערכת יחסים, שעל פניה מתנהלת בינינו לבין האובייקטים/סובייקטים שנבחר לצייר, אבל בפועל היא לגמרי משקפת את מה שהולך בינינו לבין עצמנו.

רישום קטן מ-2013; גם לי לקח המון זמן לצאת מהמקום הקווי וללמוד להיות אמיצה יותר בעבודה בכתם.

ישנם כאלה שיאמרו שהםן מאוד רוצים/ות לצייר. העולם שסביב מלא בדימוים של ציורים מרהיבים ואנשים עם יכולות ציור מטורפות וזה טבעי לרצות גם. אבל כמו כל מיומנות אחרת, לרצות זה לא מספיק ולא לכולנו יש את הסבלנות והזמן שהמיומנות הזו דורשת.

אבל אם את או אתה קוראים/ות את המילים האלה וברור לכםן שעמוק בלב ציור הוא באמת חלום, חלום שתהיו מוכנים/ות להשקיע בו זמן ומאמץ - הפוסט הזה בא לעודד אתכםן!

לפתח את היכולת שלנו לצייר את מה שעיניינו רואות הוא תהליך. פיתוח של כל דבר לא מתרחש ביום אחד ולפעמים קשה לנו להתמודד עם זה. רובנו התרגלנו לקבל כל כך הרבה דברים בצורה מהירה ופשוטה, אבל יש מקרים שבהם זה פשוט לא עובד ככה.

הרעיון הוא להתחבר למקום שאוהב לצייר ולהתמסר לאהבה הזו. מהמקום שאוהב לצייר תתחילו להתבונן, ואני מבטיחה לכםן שלא יעבור זמן רב עד שתתאהבו בהתבוננות.

לפעמים זה ירגיש כמו כאב של ממש, כי התוצאה על הדף לא תשקף את המאמץ - אבל זה בסדר. אני מבטיחה לכםן שאתםן לא לבד בזה.

כמו שאי אפשר במבט אחד לראות הכל, אי אפשר במבט אחד ללמוד הכל או להצליח לצייר את מה שלא הצלחתםן עוד לראות בהנפת עיפרון אחת.

משמאל; ציור שלי מימי התיכון, כשהצללות עדיין לא היו הצד החזק שלי. מימין: ציור מלפני כשנתיים וחצי. חשוב לזכור שאנחנו מתתפתחות/ים כל הזמן

כמה זמן זה ייקח?

גם כאן התשובה דורשת מקום משוחרר ומתמסר, כי אין לדעת.

לכל אחד ואחת יש את הקצב האישי שלהםן.

האם כולנו למדנו לרכב על אופניים באותה המהירות? האם רקדנים שנראים כאילו הגוף שלהם נטול משקל רקדו כך כבר מהרגע הראשון?

האם שפית עם כוכב מישלן קיבלה את הכוכב על הפנקייק השרוף שהיא הכינה בגיל 12?

היכולות שלנו נבנות לאורך זמן - תנו לתהליכים זמן. הרשו לעצמכםן להתרגש מהתובנות הקטנות והגדולות שבדרך.

אם תרצו, התהליך יכול להיות הרבה יותר מעניין ומרגש מאשר מתסכל. אבל תסכול הוא חלק מהחוויה.

מאחלת לכל מי שיש לו או לה חלום בלב, חלום לצייר או כל דבר אחר, שתצאו ותגשימו את החלום!

זה שווה כל רגע!!!

חיבוקים חמים והמון בריאות ושלווה,

עד הפעם הבאה :)

• עדכון קטן: הפוסט הבא ימשיך את הלייב שערכתי השבוע באינסטכרם ובפייסבוק ויסביר במילים כתובות על ניירות רישום. עוד לא התחלתי לכתוב ואני כבר מתרגשת ;)